התנדבות במעון נווה צדק לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית

התנדבות במעון נווה צדק לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית
מאת: קארין קנטור

חלק עיקרי מהפעילות של קהילת "ללמוד לאהוב את החיים" הוא לחולל שינוי בחייהם של אנשים ,
להפיץ טוב, ולהעלות חיוך אצל כולם כולל כולם ללא יוצא מן הכלל.

ב16.1.17 התקיימה ההתנדבות השלישית שלנו במעון נווה צדק שביפו.

המעון הוא פנימייה המיועדת לאנשים בעלי מוגלות שכלית והתפתחותית בכל הגילאים
ולמרות שידענו מה זה אומר אף אחד מאתנו לא באמת ידע מה מצפה לנו.
כמה שניסינו להכין את עצמנו זה לא באמת עבד, ההתרגשות הייתה בשיאה.

הגענו למקום מצוידים בחיוך ושקיות מלאות בכל טוב עבורם.

נכנסנו ישר אל תוך חצר פנימית מקסימה עם פינת ישיבה, פרחים ואפילו מגרש כדורסל וכבר אז הבנו כמה קסם טומן בתוכו המקום.

פגשנו את האנשים ששם, עברנו בין הקומות, התחלקנו לקבוצות בין כל קומה וקומה,
הכנו איתם כרטיסי ברכה, קישטנו, הדבקנו, מרחנו לק, רקדנו ושרנו ובעיקר שמחנו איתם!

חלקם לא הפסיקו לומר תודה, חלקם חייכו אלינו בחזרה והיו כאלה שידענו ששימחנו אותם רק מלהסתכל על עיניהם הקורנות משמחה.
אי אפשר לתאר את ההתרגשות שחווינו שם.

מה שהופך את המקום הזה לכל כך קסום ומיוחד הוא שבנוסף לאנשים עצמם, נמצאים שם מטפלים מסורים שעושים את עבודתם עם כל כך הרבה אהבה והענקה. הסתכלנו עליהם בשקיקה, על כל האהבה הסבלנות שהם מעניקים, זה לא דבר שניתן לקחת כברור מאליו.
ללא ספק מגיע להם הכרת תודה והערכה.

חזרנו משם מלאים ברגשות מעורבים, לא ניתן להסביר עד כמה זה עצמתי החוויה הזו, של לתת לאחר!!!

הבנו כמה אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על מה שיש לנו בחיים, במיוחד על כל מה שברור לנו מאליו.

למדנו שלתת זה מספק, מרגש, עוצמתי וסוחף ולהתנדב זה להתנתק לרגע מהבעיות והשגרה
ולהיות שם למען חיוך ושמחה של מישהו אחר שזקוק לזה כל כך.
להתנדב זה לשמח ולשמוח באותה מידה.

להתנדב זה למלא מצברים ודווקא כשאתם מרגישים חסרי כוחות ומרוקנים זה בדיוק הרגע שבוא אתם צריכים לצאת החוצה ולהתנדב. אתם תחזירו אליכם את הכוחות שלהם אתם כל כך זקוקים ותפיצו טוב בעולם. אין עסקת חבילה יותר טובה. וזאת הבטחה.

לאחר שיצאנו ונפרדנו לשלום מכולם נכנסתי לאוטו,בכיתי והמילים פשוט יצאו ממני, לא יכולתי שלא לכתוב:
"הכרתי מישהו, מישהו שהלב שלי לא ישכח לעולם.
עיניו הכחולות שידרו לי טוב ותקווה.
שאלתי אותו למי היה רוצה להקדיש ברכה ואמר "לאימא כמובן".
איחל לה מהלב חיים טובים, בריאות ואושר.
אבל היה משהו בקול שלו שאמר " אני מבין אותך אימא ומצטער שאת סוחבת אותי על כתפייך השחוקות."
הוא ידע שקשה לה ראיתי את זה בעיניו ושמעתי בקולו החלש.
והיא שם תמיד לציידו, אימא לביאה.
הדבקנו קישטנו ואז הוא אמר: " אני רוצה לצייר לה שמש"
זאת ללא ספק השמש הכי מושקעת שראיתי מימיי,
כאילו ביקש שהשמש תזרח במיוחד בשבילה.
את כל הצבעים הוא רצה על הדף.
ואני חשבתי לעצמי איזה יופי היה אם היינו יודעים לקבל את כל הצבעים שקיימים בחיים כמו שא' רצה בברכה.
כי החיים עצמם הם ברכה אחת גדולה,
ברכה שאנחנו כותבים לעצמנו,
ואם נקבל את כל קשת הצבעים,
נבין שהחיים שלנו באמת טובים ולא רק נוחים.
הסתכלתי על הנפש העדינה של כל אחד מאותם המלאכים
שאינם יכולים ללכת לבד ולטפל בגופם
והבנתי שאולי גופם כבול אבל הנפש שלהם כל כך חופשיה, חסרת מעצורים.
הם לא צריכים אישורים מהסביבה לעשות מה שהם מרגישים,
בטח שלא לבכות או לצחוק או להגיד אפילו אם זאת רק מילה את שעל ליבם.
כאלה הפכים אנחנו חשבתי לעצמי,
אם הייתי נותנת ללב שלי להיות חופשי הייתי גם יותר חופשיה לעשות ככל שעולה על רוחי,
מבלי לחשוב יותר מדי איך יסתכלו או מה יחשבו סביבי.
כשאשכב לישון הלילה לפני שאירדם אחשוב על א' ועל כל המלאכים
שגילו לי בעיניהם עולם ולימדו אותי שהנפש חייבת להיות חופשיה.
ואיזה כיף לי שזכיתי להכיר אותם."

לכל אותם המלאכים למשפחותיהם ולמטפלות המדהימות שעושות עבודת קודש. זה מוקדש לכם.

תודה על שיעור לכל החיים.

מקווה שהחיים יחייכו אליכם תמיד,שהשמש תזרח בשבילכם במיוחד,שהגוף יתמלא בבריאות ובחוזק,
שהנפש לא תישבר לעולם ושתחיו חיים מאושרים ומלאים בצחוק ובשמחה.

תודה למעון נווה צדק, לצוות ולדיירים אתם תישארו בליבנו תמיד.
תודה לכל מי שבא להתנדב ולעשות שמח.

שלכם ובאהבה,
קארין קנטור, כותבת תוכן
חברת קהילה, בוגרת מחזור דצמבר של תהליך ליווי "ללמוד לאהוב את החיים"
https://www.facebook.com/karin.cantor

אם גם אתם הייתם רוצים לחזור הביתה בהרגשה שעשיתם משהו בלתי רגיל הצטרפו אלינו לפעילויות ההתנדבות הבאות שלנו.

רק ביחד נצליח לשפוך קצת אור ותקווה לעולם טוב יותר.

אנחנו מחכים לכם!

להצטרפות לפעילות ההתנדבות הקרובה שלנו שלחו לנו מייל:  [email protected]